מילות היחס הן החוטים שמחברים את המשפט. בעברית חלק מהן אפילו לא מילים נפרדות אלא אות אחת בתחילת המילה.
אין תרגום אחד ואחיד למילות יחס בין שפות. הדרך היעילה היא ללמוד אותן בתוך צירוף קבוע, ולא לבד.
ארבע מילות היחס השכיחות ביותר אינן מילים נפרדות אלא אותיות שנצמדות לתחילת המילה: בְּ־ למקום או לאמצעי, לְ־ ליעד או לנמען, מִ־ למקור, וכְּ־ להשוואה.
כשהמילה מיודעת, האות פוגשת את ה׳ הידיעה, וה׳ נבלעת. במקומה נשאר סימן ניקוד שמסמן את היידוע.
מ׳ היא היוצאת דופן: היא לא בולעת את ה׳ אלא נשענת עליה, מֵהַבַּיִת.
be-vayit
בבית
le-khaver
לחבר
mi-Tel Aviv
מתל אביב
ke-more
כמו מורה
זה הכלל שהכי הרבה לומדים מפספסים: לא כותבים לְהַבַּיִת אלא לַבַּיִת. ה׳ נעלמת, והתנועה מתחתיה נשארת.
| צירוף | התוצאה | פירוש |
|---|---|---|
| בְּ + הַבַּיִת | בַּבַּיִת | בבית מסוים |
| לְ + הֶחָבֵר | לֶחָבֵר | לחבר מסוים |
| כְּ + הַמּוֹרֶה | כַּמּוֹרֶה | כמו המורה |
| מִן + הַבַּיִת | מֵהַבַּיִת | מהבית |
שימו לב להבדל: בְּבַיִת הוא באיזשהו בית, בַּבַּיִת הוא בבית הזה.
לצד אותיות השימוש יש מילות יחס שלמות, שנכתבות בנפרד. אלה המילים שמדייקות מקום, זמן וכיוון, והן חוזרות כמעט בכל משפט.
al
על, מעל משהו או בנושא של
im
עם, יחד עם מישהו
etsel
אצל, אצל מישהו
bishvil
בשביל, למען
lifnei
לפני, בזמן או במקום
akharei
אחרי
bein
בין
leyad
ליד
mul
מול
bli
בלי
ad
עד
neged
נגד
את היא סימן, לא מילה עם משמעות. היא מופיעה לפני מושא ישיר מיודע, כלומר לפני מושא שיש עליו ה׳ הידיעה, שם פרטי, או כינוי.
אם המושא אינו מיודע, את פשוט לא מופיעה. זה ההבדל היחיד, וזה כל הכלל.
לא לבלבל בין את מילת היחס לבין אַתְּ, כינוי הגוף לנקבה. בכתיב מלא הן נראות זהות, וההקשר מבדיל.
אֲנִי רוֹאֶה סֶרֶט.
ani ro’e seret
מושא לא מיודע, בלי את
אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַסֶּרֶט.
ani ro’e et ha-seret
מושא מיודע, חייבים את
גם לפני שם פרטי צריך את: אֲנִי מַכִּיר אֶת דָּנָה. כשהמושא הוא כינוי, את מתחברת אליו וּמתקבלות הצורות האלה:
אוֹתִי, אוֹתְךָ, אוֹתָךְ, אוֹתוֹ, אוֹתָהּ, אוֹתָנוּ, אֶתְכֶם ואוֹתָם מחליפות צירוף של את יחד עם כינוי.
"אני קורא ספר" (ספר כלשהו).
כשמילת יחס פוגשת כינוי גוף, השתיים מתאחדות למילה אחת. במקום ל + אני מקבלים לִי, ובמקום עם + אתה מקבלים אִתְּךָ.
זו אחת הנקודות שהכי מסגירות דובר לא מנוסה, ולכן שווה לתרגל את הטבלה עד שהיא אוטומטית.
עם נוטה על בסיס אחר לגמרי: אִתִּי, אִתְּךָ, אִתּוֹ. הצורות עִמִּי ועִמּוֹ קיימות אך ספרותיות.
| גוף | שֶׁל | לְ־ | עִם | בְּ־ |
|---|---|---|---|---|
| אֲנִי | שֶׁלִּי | לִי | אִתִּי | בִּי |
| אַתָּה | שֶׁלְּךָ | לְךָ | אִתְּךָ | בְּךָ |
| אַתְּ | שֶׁלָּךְ | לָךְ | אִתָּךְ | בָּךְ |
| הוּא | שֶׁלּוֹ | לוֹ | אִתּוֹ | בּוֹ |
| הִיא | שֶׁלָּהּ | לָהּ | אִתָּהּ | בָּהּ |
| אֲנַחְנוּ | שֶׁלָּנוּ | לָנוּ | אִתָּנוּ | בָּנוּ |
| אַתֶּם | שֶׁלָּכֶם | לָכֶם | אִתְּכֶם | בָּכֶם |
| הֵם | שֶׁלָּהֶם | לָהֶם | אִתָּם | בָּהֶם |
גם על נוטה, וגם אותה כדאי להכיר: עָלַי, עָלֶיךָ, עָלַיִךְ, עָלָיו, עָלֶיהָ, עָלֵינוּ, עֲלֵיכֶם, עֲלֵיהֶם.
לכל פועל יש מילת יחס קבועה משלו, והיא כמעט אף פעם לא זהה לזו שבשפת האם. מחכים ל ולא את, משתמשים ב ולא עם. הדרך היחידה היא ללמוד את הפועל ואת מילת היחס כיחידה אחת.
טיפ: כשמוסיפים פועל חדש לרשימת אוצר המילים, כתבו אותו תמיד עם מילת היחס ועם משפט שלם לדוגמה.
| פועל | מילת היחס | פירוש | דוגמה |
|---|---|---|---|
| מְחַכֶּה | לְ־ | מחכה למשהו | אֲנִי מְחַכֶּה לָאוֹטוֹבּוּס |
| מְדַבֵּר | עִם | מדבר עם מישהו | אֲנִי מְדַבֵּר עִם דָּנָה |
| מְדַבֵּר | עַל | מדבר על נושא | אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל הַסֶּרֶט |
| חוֹשֵׁב | עַל | חושב על | אֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ |
| עוֹזֵר | לְ־ | עוזר למישהו | הוּא עוֹזֵר לִי |
| מִתְגַּעְגֵּעַ | לְ־ | מתגעגע ל | אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לַבַּיִת |
| מִשְׁתַּמֵּשׁ | בְּ־ | משתמש ב | אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב |
| נִכְנָס | לְ־ | נכנס ל | הוּא נִכְנָס לַחֶדֶר |
איך לומדים את זה
אף פעם לא לומדים פועל לבד. כותבים אותו עם מילת היחס שלו ודוגמה קצרה אחת: מְחַכֶּה לְ־, אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ. המשחק למטה מתרגל את מילות היחס מהשיעור.
הפועל מחכה דורש ל ולא את, גם כשבשפת האם זה נשמע אחרת.
לפני מושא ישיר מיודע חובה להוסיף את.
ל׳ ו־ה׳ הידיעה מתמזגות. לא לְהַבַּיִת אלא לַבַּיִת.
מילת יחס לא באה לפני כינוי גוף עצמאי אלא נוטה איתו.
אותן מילים, חמש דרכים לשחק. השיא נשמר במכשיר הזה; התחברו כדי לצבור XP ולשמור על הרצף.
התאם כל מילה בעברית לתרגום הנכון. בנה רצף והראה את היכולות שלך! 🎯
חצי דקה של פידבק מכם מעצבת את השיעור הבא.
לחצו על כוכב כדי להתחיל
הזן פרטים כדי להיכנס ללוח הבקרה.
סיימתם את השיעור?
סמנו אותו כהושלם כדי לעקוב אחרי ההתקדמות בקורס הדקדוק.