בניין התפעל: פעלים חוזרים והדדיים
להתלבש, להתחבק, להתרגש, להתקשר, להתגעגע: התפעל הוא הבניין של מה שעושים לעצמנו, של מה שעושים זה לזה, ושל מה שפשוט קורה לנו.
שומעים הִתְ־ או מִתְ־ בתחילת פועל? כבר יודעים מה הבניין, ולעיתים קרובות גם חצי מהמשמעות.
פעולה שחוזרת אל העושהפועל חוזר
העושה הוא גם המושפע
בהתפעל מי שעושה את הפעולה הוא גם מי שהפעולה חלה עליו. בבוקר לא מלבישים מישהו אחר, אלא מתלבשים: הִתְלַבֵּשׁ. לא רוחצים משהו, אלא רוחצים את עצמנו: הִתְרַחֵץ.
בשיעור על הפעלים הכרתם את התפעל כבניין של פעולה חוזרת והדדית. משם מתחילים, ואחר כך מגיעים עוד שני תפקידים. את התבנית שומעים עוד לפני שמכירים את הפועל: היא נפתחת ב־הִתְ־, והתנועות שלה הן פתח וצירה: הִתְלַבֵּשׁ, הִתְרַחֵץ, הִתְפַּנֵּק.
באנגלית מוסיפים "myself" או משתמשים ב־"get". בעברית המשמעות הזאת כבר בתוך הבניין, ולכן קוראים לפעלים כאלה פעלים חוזרים.
ממישהו אחר אל עצמי
הפועל הראשון בכל זוג צריך מישהו או משהו שהפעולה נעשית לו. פועל ההתפעל לא צריך: העושה הוא גם המושפע. התווית מציינת את הבניין של הפועל הראשון.
בוקר רגיל
בַּבֹּקֶר אֲנִי מִתְקַלֵּחַ, מִתְגַּלֵּחַ וּמִתְלַבֵּשׁ.
ba-boker ani mitkaleakh, mitgaleakh u-mitlabesh
שלושה פעלים חוזרים ברצף, כולם בהווה.
הַיֶּלֶד כְּבָר מִתְלַבֵּשׁ לְבַד.
ha-yeled kvar mitlabesh levad
"לבד" מדגיש שאף אחד לא מלביש אותו.
הִתְפַּנַּקְתִּי וְקָנִיתִי לְעַצְמִי עוּגָה.
hitpanakti ve-kaniti le-atsmi uga
"הִתְפַּנַּקְתִּי": פינקתי את עצמי, והפינוק הוא העוגה.
לא צריך "את עצמי"
לא מוסיפים "אֶת עַצְמִי": "הִתְלַבַּשְׁתִּי" כבר אומר שהלבשתי את עצמי. בדוגמה האחרונה "לְעַצְמִי" שייך לפועל "קָנִיתִי", לא לפועל ההתפעל.
פעולה הדדיתפועל הדדי
פעולה אחת, שני כיוונים
כשהנושא ברבים, פעלים רבים בהתפעל פירושם "זה את זה" או "זה עם זה". "הֵם הִתְחַבְּקוּ": כל אחד חיבק את השני, והפועל כבר אומר את זה.
כשהנושא הוא אדם אחד, הצד השני נכנס עם "עִם": "דָּנָה הִתְכַּתְּבָה עִם יוֹסִי".
הפועל הרגיל מכוון אל מישהו אחר וצריך מושא ("חִבֵּק אוֹתָהּ"). בפועל ההתפעל הצד השני כבר נמצא בפנים.
כיוון אחד או שני כיוונים
כיוון אחד: פועל + מושא
הוּא חִבֵּק אוֹתָהּ.
hu khibek ota
פִּעֵל: הוא חיבק, והיא קיבלה את החיבוק.
הִיא כָּתְבָה לוֹ מִכְתָּב.
hi katva lo mikhtav
פָּעַל: היא כתבה, והוא קיבל את המכתב.
שני הכיוונים: התפעל
הֵם הִתְחַבְּקוּ.
hem hitkhabku
התפעל: חיבקו זה את זה.
הֵם הִתְכַּתְּבוּ שָׁנִים.
hem hitkatvu shanim
התפעל: כתבו זה לזה במשך שנים.
פעלים שפירושם "זה עם זה"
hitkatvu
כתבו זה לזה, שלחו הודעות
hitkhabku
חיבקו זה את זה
hitnashku
נישקו זה את זה
hitvakkhu
ניהלו ויכוח
מהחיים
דָּנָה וְיוֹסִי מִתְכַּתְּבִים כָּל הַלַּיְלָה.
Dana ve-Yossi mitkatvim kol ha-layla
"מִתְכַּתְּבִים": הווה, זכר רבים, כי בקבוצה יש גבר.
הוּא תָּמִיד מִתְוַכֵּחַ עִם הַשָּׁכֵן.
hu tamid mitvakeakh im ha-shakhen
הנושא ביחיד, ולכן הצד השני מגיע עם "עִם".
בַּסּוֹף הֵם הִתְחַבְּקוּ וְהִתְפַּיְּסוּ.
ba-sof hem hitkhabku ve-hitpaysu
שני פעלים הדדיים בעבר, ברבים.
ממשיכים, וזה בחינם
התחברו עם Google או Apple כדי לפתוח את המשך השיעור. זה לוקח כמה שניות.
- המשך השיעור ומבחן הסיום
- Hemy, המורה ה־AI שמסביר את הכללים ובוחן אתכם
- התקדמות שמסתנכרנת בין האתר לאפליקציה
- חזרה על השאלות שטעיתם בהן
תרגלו בכל מקום עם האפליקציה של Hemy
סרקו עם מצלמת הטלפון
איך היה השיעור?
חצי דקה של פידבק מכם מעצבת את השיעור הבא.
לחצו על כוכב כדי להתחיל
תרגלו בניין התפעל באפליקציית HEMY
משחקים על המילים של השיעור ושיחה קולית עם AI על אותו נושא, כדי שהכלל יהפוך לדיבור.
סרקו עם מצלמת הטלפון
שאלות נפוצות
- מהו בניין התפעל?
- התפעל (הִתְפַּעֵל) הוא הבניין של פעלים כמו "הִתְלַבֵּשׁ". מזהים אותו לפי הִתְ־ בעבר, מִתְ־ בהווה, יִתְ־ (או אֶתְ־, תִּתְ־, נִתְ־) בעתיד ו־לְהִתְ־ בשם הפועל, והוא מתאר בדרך כלל פעולה שעושים לעצמנו, פעולה שאנשים עושים זה לזה, או שינוי שעוברים.
- האם כל פועל בבניין התפעל הוא פועל חוזר?
- לא. מלבד פעלים חוזרים (הִתְלַבֵּשׁ) יש בו פעלים הדדיים (הִתְחַבְּקוּ), פעלים של שינוי מצב (הִתְקָרֵר) והרבה פעלים יומיומיים בלי משמעות מיוחדת, כמו "הִתְקַשֵּׁר" ו"הִתְגַּעְגֵּעַ". אותם פשוט לומדים יחד עם מילת היחס שלהם.
- למה אומרים "הסתכל" ולא "התסכל"?
- כששורש בהתפעל מתחיל ב־ס, שׂ או שׁ, ה־ת׳ מחליפה מקום עם האות הזאת, כי כך קל יותר לבטא את המילה. זו תופעת השיכול. עם צ׳ ה־ת׳ גם הופכת ל־ט׳ (הִצְטַלֵּם), ועם ז׳ היא הופכת ל־ד׳ (הִזְדַּקֵּן).
- האם "התחיל" הוא פועל בבניין התפעל?
- לא. השורש שלו הוא ת־ח־ל, כלומר ה־ת׳ שייכת לשורש והפועל הוא בבניין הִפְעִיל. לכן ההווה הוא "מַתְחִיל" ושם הפועל "לְהַתְחִיל". כך גם "הִתְאִים": מַתְאִים.
סיימתם את השיעור?
סמנו אותו כהושלם כדי לעקוב אחרי ההתקדמות בקורס הדקדוק.