אם ולו: משפטי תנאי
תוכניות שאולי יקרו, מצבים שרק מדמיינים ומשאלות מנומסות. שתי תבניות מכסות כמעט כל "אם": אִם עם עתיד, והָיִיתִי עם צורת ההווה.
בעברית אין מילה נפרדת ל־would. העבר של "היה" ועוד צורת ההווה עושים את העבודה: הָיִיתִי בָּא.
תנאי קיים: אִם + עתידיכול לקרות
תנאי שבאמת יכול להתקיים
מתכננים: אולי החבר יבוא, אולי ירד גשם. בדקדוק קוראים לזה תְּנַאי קַיָּם: זה אולי יקרה ואולי לא, ואומרים מה יקרה אם כן.
בעברית שני החלקים בעתיד: אִם תָּבוֹא, נִשְׂמַח. התוצאה יכולה להיות גם בקשה, בעתיד, כמו שמבקשים בדיבור: אִם תִּצְטָרֵךְ עֶזְרָה, תַּגִּיד לִי.
בדיבור פותחים הרבה פעמים את התוצאה ב"אָז": אִם תָּבוֹא, אָז נֵלֵךְ יַחַד.
התבנית
| חלק | תבנית | דוגמה |
|---|---|---|
| התנאי | אִם + פועל בעתיד | אִם תָּבוֹא, |
| התוצאה | פועל בעתיד | נִשְׂמַח. |
| התוצאה כבקשה | עתיד בתפקיד בקשה | תַּגִּיד לִי. |
| התוצאה קודם | עתיד + אִם + עתיד | נִשְׂמַח אִם תָּבוֹא. |
כשפסוקית ה"אם" באה ראשונה, פסיק סוגר אותה. כשהיא באה שנייה, אין צורך בפסיק.
תוכניות יומיומיות
אִם תָּבוֹא, נִשְׂמַח.
im tavo, nismakh
אולי תבוא, ואם כן – נשמח.
אִם יֵרֵד גֶּשֶׁם, נִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.
im yered geshem, nisha’er ba-bayit
עוד לא ידוע אם ירד גשם, ולכן שני החלקים בעתיד.
אִם תִּצְטָרֵךְ עֶזְרָה, תַּגִּיד לִי.
im titstarekh ezra, tagid li
התוצאה היא בקשה: "תגיד לי" בעתיד, במקום ציווי.
נְאַחֵר אִם לֹא נֵצֵא עַכְשָׁיו.
ne’akher im lo netse akhshav
קודם התוצאה ואחריה התנאי, בלי פסיק.
אִם יִהְיֶה לִי זְמַן, אֶתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ.
im yihye li zman, etkasher elekha
"יהיה לי" הוא העתיד של "יש לי".
למה עתיד, כשבאנגלית אומרים הווה?
באנגלית אומרים "if you come" בהווה, אף שההגעה עוד לפנינו. העברית הולכת לפי הזמן האמיתי: ההגעה עוד לא קרתה, ולכן עתיד. פגשתם את הכלל הזה בקצרה בשיעור על זמן עתיד, וזה אותו היגיון כמו כְּשֶׁ בשיעור על מילות הקישור: כְּשֶׁאֶגְמֹר, אֶתְקַשֵּׁר.
תמיד או עכשיו: אִם + הווה
הזמן הולך לפי המציאות
לא כל תנאי עוסק בעתיד. בכללים ובדברים שנכונים תמיד, העברית משתמשת בהווה בשני החלקים, כמו האנגלית: אִם אֵין פְּקָקִים, הַנְּסִיעָה לוֹקַחַת חֲצִי שָׁעָה.
הווה מתאים גם לתנאי שמתקיים ממש עכשיו: אִם אַתָּה עָיֵף, לֵךְ לִישֹׁן. שואלים שאלה אחת: מתי התנאי מתקיים? בהמשך – עתיד. תמיד או עכשיו – הווה.
אפשר אפילו פועל בעבר, כשלא יודעים מה כבר קרה: אִם הוּא כְּבָר יָצָא, הוּא יַגִּיעַ בְּקָרוֹב.
שאלה אחת בוחרת את הזמן
| מתי התנאי מתקיים? | אחרי אִם | דוגמה |
|---|---|---|
| בהמשך, אולי | עתיד | אִם תָּבוֹא מָחָר |
| תמיד (כלל) | הווה | אִם אֵין פְּקָקִים |
| ממש עכשיו | הווה | אִם אַתָּה עָיֵף |
| אולי כבר קרה, לא ידוע | עבר | אִם הוּא כְּבָר יָצָא |
כללים, עובדות והרגע הזה
אִם אֵין פְּקָקִים, הַנְּסִיעָה לוֹקַחַת חֲצִי שָׁעָה.
im ein pkakim, ha-nesia lokakhat khatsi sha’a
כלל שנכון תמיד: הווה בשני החלקים.
אִם אַתָּה גָּר בְּתֵל אָבִיב, אַתָּה לֹא צָרִיךְ אוֹטוֹ.
im ata gar be-Tel Aviv, ata lo tsarikh oto
עובדה כללית על החיים בתל אביב.
אִם אַתָּה עָיֵף, לֵךְ לִישֹׁן.
im ata ayef, lekh lishon
התנאי מתקיים עכשיו, והתוצאה בציווי.
אִם אַתְּ רוֹצָה, אֲנִי יָכוֹל לְהַסִּיעַ אוֹתָךְ.
im at rotsa, ani yakhol lehasi’a otakh
גבר מציע לאישה טרמפ: "את רוצה" – עכשיו.
אִם הוּא כְּבָר יָצָא, הוּא יַגִּיעַ בְּקָרוֹב.
im hu kvar yatsa, hu yagi’a be-karov
לא ידוע אם הוא כבר יצא: התנאי בעבר, התוצאה בעתיד.
לא אותו "אם" של שאלה עקיפה
בשיעור על מילות הקישור "אם" פתחה שאלה עקיפה: אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם הוּא בַּבַּיִת. שם היא באה אחרי פעלים כמו לדעת או לשאול. בשיעור הזה מדובר ב"אם" האחרת, זו שמציבה תנאי.
בדיקה מהירה
הסיום המוקדם עוד לפניכם (מחר). איזו צורה משלימה את התנאי?
אִם ___ מֻקְדָּם מָחָר, תִּתְקַשֵּׁר אֵלַי.
ממשיכים, וזה בחינם
התחברו עם Google או Apple כדי לפתוח את המשך השיעור. זה לוקח כמה שניות.
- המשך השיעור ומבחן הסיום
- Hemy, המורה ה־AI שמסביר את הכללים ובוחן אתכם
- התקדמות שמסתנכרנת בין האתר לאפליקציה
- חזרה על השאלות שטעיתם בהן
תרגלו בכל מקום עם האפליקציה של Hemy
סרקו עם מצלמת הטלפון
איך היה השיעור?
חצי דקה של פידבק מכם מעצבת את השיעור הבא.
לחצו על כוכב כדי להתחיל
תרגלו משפטי תנאי: אם ולו באפליקציית HEMY
משחקים על המילים של השיעור ושיחה קולית עם AI על אותו נושא, כדי שהכלל יהפוך לדיבור.
סרקו עם מצלמת הטלפון
שאלות נפוצות
- איך אומרים would בעברית?
- אין מילה נפרדת. משתמשים בעבר של "היה" ועוד צורת ההווה של הפועל: הָיִיתִי בָּא, הִיא הָיְתָה בָּאָה. שני החלקים מתאימים לנושא. אותה צורה משמשת גם ל־would have, כלומר לעבר, לפי ההקשר.
- מה ההבדל בין אִם, לוּ ואִלּוּ?
- "אם" היא המילה היומיומית, והיא מתאימה גם לתנאי קיים וגם לתנאי בטל. לוּ ואִלּוּ משמשות רק לתנאי בטל ונשמעות רשמיות או ספרותיות. בשיחה אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ… טבעי לגמרי; לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ… קוראים בספר.
- למה אחרי "אם" בא עתיד?
- כי העברית מסמנת את הזמן האמיתי. ב"אם תבוא מחר" ההגעה עוד לא קרתה, ולכן עתיד. באנגלית נשאר הווה רק מתוך מוסכמה. כשהתנאי נכון עכשיו או תמיד, גם העברית משתמשת בהווה: אִם אַתָּה עָיֵף, לֵךְ לִישֹׁן.
- מה פירוש הַלְוַאי ואיך משתמשים בה?
- הַלְוַאי פירושה "מי ייתן" או "אני מקווה". לבד היא תשובה: הַלְוַאי! לתקווה שעוד יכולה להתגשם מוסיפים שֶׁ + עתיד: הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה מֶזֶג אֲוִיר טוֹב. למשאלה שסותרת את המציאות – הָיִיתִי + צורת הווה: הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לָבוֹא.
סיימתם את השיעור?
סמנו אותו כהושלם כדי לעקוב אחרי ההתקדמות בקורס הדקדוק.
לאן ממשיכים
כל שיעורי הדקדוקההתקדמות שלך0 מתוך 8 הושלמו
- תנאי קיים: אִם + עתיד
- תמיד או עכשיו: אִם + הווה
- תנאי בטל: הָיִיתִי + צורת הווה (חשבון חינמי)
- עכשיו או אז? ההקשר מחליט (חשבון חינמי)
- לוּ, אִלּוּ ו"אלא אם כן" (חשבון חינמי)
- בקשות מנומסות ומשאלות (חשבון חינמי)
- טעויות נפוצות וסיכום (חשבון חינמי)
- משחק תרגול (חשבון חינמי)
- מבחן השיעור (חשבון חינמי)
- ממשיכים לתרגל
- שאלות